ניתוח קטרקט

​ניתוח קטרקט מיועד לטיפול במצב בו הופכת עדשת העין לעכורה מאוד. האישון, המצוי במרכז הקשתית, שהיא החלק הצבעוני של העין, קולט את האור ומעביר אותו אל העדשה הממוקמת מאחוריו. מטרת העדשה היא להעביר את קרני האור בצורה תקינה על הרשתית. מסיבה זו, צריכה העדשה להיות שקופה וצלולה לחלוטין, כאשר במצבים בהם היא נעשית עכורה, נפגמת מאוד גם איכות הראיה. מקרים המצריכים התערבות של ניתוח קטרקט עלולים להתפתח בעין אחת או בשתיהן.

 

קטרקט – התפתחות המחלה

 

הסיבה העיקרית להתפתחות קטרקט היא תהליך הזדקנות העין, כאשר לעיתים נגרם הקטרקט כתוצאה מסיבות נוספות, כדוגמת: פגיעה בעין, מחלות שונות כדוגמת סוכרת, חשיפה ממושכת של העיניים לקרני השמש, נטייה גנטית ונטילה של תרופות מסוימות כדוגמת סטרואידים. קצב התפתחות תופעת הקטרקט איננו אחיד ומשתנה מאדם לאדם, ולעיתים הוא עשוי גם להשתנות אצל אותו אדם בין עין אחת לעין האחרת. כאשר הקטרקט מתפתח כתוצאה מהזדקנות העין, נמשך התהליך לאורך שנים. בקרב חולי סוכרת עלול הקטרקט להתפתח במהירות גדולה יחסית ותוך כמה חודשים. ניתוח קטרקט יש לבצע במקרים בהם הופכת העדשה לעכורה כל כך, עד שהיא מונעת מקרני האור להתמקד על הרשתית בצורה תקינה. כתוצאה מכך, התמונות המתקבלות במוח הן מטושטשות. החלק העכור בעדשה ורמת העכירות שלה משפיעים על מידת הפגיעה בראיה, וביחס אליהם נקבעת גם נחיצותו של ניתוח קטרקט.

 

קטרקט - סימפטומים

 

התפתחות הקטרקט מלווה בטשטוש ראיה הגדל במהלך הזמן. בנוסף לכך, גורם הקטרקט לסימפטומים אחרים, כדוגמת: רגישות לאור, נטייה לסנוור, קושי בראיה מקרוב, דהייה של צבעים ויצירת תמונה כפולה באחת מהעיניים. למרות זאת, הקטרקט איננו מסוכן ואיננו גורם לכאב. אבחנה מדויקת של קטרקט ניתנת רק לאחר בדיקת עיניים מקיפה, ובהתאם לה קובע הרופא האם יש צורך בביצוע ניתוח קטרקט. במצבים בהם הקטרקט איננו חמור וטשטוש הראיה הוא קל, ניתן להימנע מניתוח ופשוט להחליף את עדשות המשקפיים למספר גבוה יותר. ניתן גם לצמצם את התפתחות הקטרקט או להאט אותה על ידי הרכבת משקפי שמש המגנים מפני  קרנית U.V..

 

ניתוח קטרקט

 

במקרים של עכירות קרנית גבוהה ניתן לטפל רק באמצעות ניתוח קטרקט ולא בשיטות אחרות, כדוגמת: שימוש בקרן לייזר, נטילת תרופות או תרגילי עיניים. ניתוח קטרקט ניתן לבצע בשתי שיטות הרדמה, בהתאם להחלטה משותפת של המנתח והמטופל – ניתוח קטרקט בהרדמה כללית או ניתוח קטרקט בהרדמה מקומית. במהלך הניתוח מסיר הרופא המנתח את עדשת העין על ידי ביצוע חתך זעיר בעין, הגורם לשבירת העדשה. לאחר הסרת העדשה העכורה, משתיל הרופא עדשה מלאכותית וסוגר את החתך שביצע. עם תום הליך ניתוח קטרקט מורח הרופא על האזור המנותח משחה אנטיביוטית וחובש אותו. לרוב מוסרת החבישה יום למחרת ביצוע ניתוח קטרקט, כאשר במרבית המקרים בשלב זה ניתן כבר להשתחרר הביתה.

 

לאחר ניתוח קטרקט

 

ברוב המקרים הראייה משתפרת באופן משמעותי זמן קצר אחרי ניתוח קטרקט. המרשם למשקפיים משתנה מאוד ולעיתים יכול לרדת לחלוטין. את התאמת משקפיים יש לעשות רק מספר שבועות, חודש – חודשיים אחרי הניתוח. ישנם סוגי ניתוח קטרקט שונים, ובהתאם זמן ההתאוששות שונה.ממחקרים קליניים עולה שמרבית המנותחים לאחר ניתוח קטרקט נמצאים במצב של רגישות נמוכה לניגודיות, הממקם אותם מתחת לטווח הנורמאלי. באמצעות טיפול נוירו-ויז'ן שהנו מעין פיסיותרפיה לראייה ניתן להחזיר את המוח לכושר בפרק זמן קצר של שבועות בודדים. 

 

השיפור הממוצע בראיה המושג בטיפול הינו כ 150% ברגישות לניגודיות וכשורה וחצי בלוח הבדיקה של חדות הראיה.