משקפי ראייה – מורה נבוכים

תפקידם של משקפי ראייה הוא לשפר את הראייה במקרים של לקויות ראייה מסוגים שונים, כדוגמת: קוצר ראייה, רוחק ראייה, אסטיגמציה ועין עצלה. משקפי ראייה מודרניים מורכבים משתי עדשות מתקנות ראייה, וממסגרת הכוללת התקן לאחיזת העדשות, גשר חיבור המונח מעל האף וידיות לאוזניים, המקבעות את המשקפיים למקומם. בעבר יוצרו עדשות משקפי הראייה מזכוכית, ובהתאם לכך, לעיתים הן היו עבות וכבדות מאוד. בעידן המודרני מיוצרות העדשות של מרבית משקפי הראייה מפלסטיק. מעבר ליתרונות המשקל והעובי, עדשות מגע אלה הן עמידות בפני סכנת שבירה והן אסתטיות הרבה יותר. כמו כן, מרבית מרכיבי משקפי ראייה נוהגים היום לקנות עדשות עם ציפוי כנגד שריטות וציפוי "אנטי רפלקס", המונע השתקפויות ושומר על המראה הטבעי של העין.

משקפי ראייה – קצת היסטוריה

 

משקפי ראייה – מה קורה היום?

 

 

משקפי ראייה נבדלים זה מזה מבחינה ייעודית ומבחינה אסתטית. העדשות של משקפי ראייה שונות זו מזו במספריהן; מספרים אלה נקבעים ביחידות של דיופטר ביחס לעוצמת העדשות. בהתאם לכך, המספר של משקפי ראייה לטיפול בקוצר ראייה הוא שלילי והמספר של משקפי ראייה לטיפול ברוחק ראייה הוא חיובי. לתיקון בעיית אסטיגמציה נעשה שימוש בעדשות ראייה עם צילינדר, שיחידות הדיופטר בהן מותאמות לזווית ראייה שונות. למרות שמשקפי הראייה המוצעים היום למכירה הם יעילים ביותר וגם אופנתיים ואסתטיים מאוד, מרבית האנשים, הסובלים מלקויות ראייה שונות, היו מעדיפים להימנע מהרכבת משקפי ראייה. ואכן, במציאות המודרנית, שלא כמו בעבר, העדפה שכזו היא כבר לא בגדר חלום בלתי מושג. היום ניתן להתמודד עם לקויות ראייה שונות גם ללא צורך בהרכבת משקפי ראייה; ניתוח לייזר להסרת משקפיים או שיפור הראייה באמצעות תרגול בנירו-ויז'ן הם שתי שיטות יעילות ביותר לשיפור הראייה, והן מהוות תחליף ראוי להרכבת משקפי ראייה. 
לעדשות משקפי ראייה ישנה היסטוריה עתיקה ומפוארת ביותר, כאשר כבר בשנת 300 לפני הספירה הנוצרית נעשה שימוש בעדשות זכוכית להגדלת השתקפויות של אובייקטים שונים. משקפי ראייה ראשונים, שיועדו לשיפור הראייה, הומצאו לראשונה בשנת 1280 בפירנצה שאיטליה; הפיזיקאי סלבינו דלי ארמטי, שעסק בניסויים בתחום השתברויות האור, גילה כי הסתכלות מבעד לזכוכית קמורה גורמת להגדלה של האובייקטים עליהם מתבוננים. משקפי ראייה עם עדשות קעורות, שיועדו לטיפול בליקוי של קוצר ראייה, הומצאו על ידי ניקולס מקוסה במאה ה-15. הסבר מדויק, על האופן בו מתקנים משקפי ראייה עם עדשות קמורות או עדשות קעורות לקויים של רוחק ראייה ושל קוצר ראייה, ניתן לראשונה על ידי יוהנס קפלר באותה מאה במחקרו בנושא אופטיקה. בשנת 1784 המציא המדען האמריקאי, בנג'מין פרנקלין, משקפי ראייה דו-מוקדיים, המיועדים לתיקון בו-זמני של קוצר ראייה ורוחק ראייה. בשנת 1827 המציא האסטרונום הבריטי, ג'ורג' ארי, משקפי ראייה המיועדים לטיפול באסטיגמציה, המוכרת היום בשם "צילינדר". מאז ועד היום חלו שיפורים והתפתחויות משמעותיות בתחום; משקפי ראייה המוצעים היום למכירה לציבור הם מתקדמים הרבה יותר, הן מבחינת תיקון לקויות ראייה והן מבחינת נוחות השימוש והאסתטיקה.