גלאוקומה היא מחלת עיניים נפוצה, העלולה ללא טיפול מתאים להסתיים בעיוורון. למעשה, גלאוקומה היא מונח הכולל תחתיו קבוצה שלמה של מחלות עיניים הנגרמות כתוצאה מלחץ תוך עיני גבוה וגורמות במהלך הזמן לפגיעה בעצבי הראייה. בשלבי התפתחותה הראשונים לרוב מחלת הגלאוקומה איננה גורמת לתסמינים בולטים כלשהם, ורבים מהלוקים בה אינם מודעים כלל לקיומה. בשל כך, פעמים רבות המחלה איננה מתגלה אלא רק לאחר שגרמה לסיבוכים שונים. בהקשר זה, ישנה חשיבות רבה לאבחון גלאוקומה כבר בשלביה המוקדמים ביותר. אבחון מוקדם של גלאוקומה וטיפול תרופתי מונעים מראש את התדרדרות המחלה וגם מקטינים את הסיכון להיווצרות נזק עצבי, לפגיעה בשדה הראייה ולעיוורון.
גלאוקומה – התפתחות המחלה
מחלות גלאוקומה שונות מתפתחות בשל בעיה בתהליך ניקוז הנוזלים מהעין החוצה. הנוזלים שאינם מצליחים להתנקז גורמים לעלייה הדרגתית בלחץ התוך עיני, כאשר לחץ זה מוביל במהלך הזמן לפגיעה בסיבים של עצב הראייה בעין. תפקידם של תאי העצב בעין הוא להעביר מידע חושי שנקלט ברשתית אל מרכז הראייה במוח, לצורך עיבודו והפיכתו לתמונה ברורה ומושלמת. פגיעה בסיבי עצב הראייה בעין עלולה לגרום לנתק בין העין ובין מרכז הראייה במוח ולהסתיים בעיוורון. שלא כמו תאי הגוף האחרים, תאי העצב אינם מתרבים או מתחלקים ולכן אם נפגעו, אינם יכולים להתחדש. הלחץ התוך עיני הנגרם כתוצאה ממחלת גלאוקומה מתחיל בשדה הראייה ההיקפי, שלרוב איננו משמש אותנו בשגרת היומיום, ולכן קשה מאוד לזהותה. מסיבות אלה, גורמת גלאוקומה שלא אובחנה לנזקים בלתי הפיכים. בשל היעדר כל תסמינים מוקדמים, פעמים רבות עלולה מחלת גלאוקומה לגרום לאובדן חלק משמעותי של שדה הראייה מבלי שהאדם הסובל ממנה יהיה מודע לכך. בשלביה המתקדמים יותר פוגעת הגלאוקומה גם בשדה הראייה המרכזי, ואז לראשונה ניתן להבחין בה.
גלאוקומה – גורמי סיכון
גלאוקומה נגרמת לרוב מסיבות גנטיות, כאשר שכיחותה עולה כתוצאה מבעיות בריאותיות שונות, כדוגמת: סוכרת, קוצר ראייה גבוה, נטילת תרופות מסוג סטרואידים וביצוע ניתוחים שונים בעיניים. "גלאוקומה עם זווית פתוחה", היא סוג הגלאוקומה הנפוץ ביותר. גלאוקומה עם זווית פתוחה מופיעה לרוב בקרב אוכלוסייה מעל גיל 40, ושכיחותה עולה עם השנים. מחלת גלאוקומה מסוג זה, כמו מחלות גלאוקומה אחרות, איננה מורגשת ובמרבית המקרים מאובחנת במהלך בדיקה שגרתית אצל רופא העיניים. בנוסף לסוג גלאוקומה זה ישנם סוגי גלאוקומה אחרים: "גלאוקומה מולדת", "גלאוקומה עם זווית סגורה" ו"גלאוקומה משנית". גם במקרי גלאוקומה אלה נגרמת פגיעה איטית ומתמשכת לסיבי עצב הראייה בעין.
גלאוקומה – כיצד מטפלים
הדרך היעילה ביותר למנוע את התוצאות החמורות של מחלת גלאוקומה היא, להקפיד על ביצוע בדיקות עיניים סדירות החל מגיל 40. בדיקות אלה חיוניות ביותר בייחוד עבור אנשים השייכים לאחת מקבוצות הסיכון. הטיפול במחלת גלאוקומה לאחר אבחונה מבוסס על שימוש קבוע בטיפות עיניים להורדת הלחץ התוך עיני. במקרים חמורים יותר של גלאוקומה, יש צורך בביצוע ניתוח מיוחד במהלכו יוצר המנתח פתחים באזור ניקוז הנוזלים בעין במטרה להוריד את הלחץ הפנימי.
